נפטרה בי"ח טבת תש"ח (1945)
בנים ובנות: דוד ציון חי ומשה חיים
רבקה בכורה הייתה אשתו השנייה של חכם חיים רפאל מכלוף ואמם של דוד ציון חי ומשה חיים.
לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה מסעודה ונותר עם ילד אחד צעיר, חיפש חכם חיים אדרעי אישה שנייה.
אחינועם אדרעי, נכדהּ:
מספרים על סבתא, אשתו השנייה של הסבא, שמישהו ראה אותה חוזרת מהיער כשהיא מקוששת עצים ונושאת אותם על ראשה. בא אותו פלוני לסבא ואמר לו: שמע, יש בחורה חזקה ובריאה שתוכל לגדל את ילדך וללדת לך ילדים נוספים. התחתן אתה. כשהיו שואלים אותה מאיזו משפחה היא, הייתה אומרת 'ישראל'.
ההמלצות שקיבל חכם חיים רפאל על הכלה החדשה התממשו כולן. רבקה-בכורה נישאה לחכם חיים רפאל, גידלה את בנו הבכור שלמה, שהתייתם מאמו (מסעודה) בגיל צעיר, וילדה לו שני בנים נוספים: דוד ציון חי ומשה חיים. היא ניהלה את משק ביתה בעדינות וביד רמה והקפידה ברצונותיו של חיים רפאל קלה כחמורה.
רבקה אדרעי-שטיינפלד, נכדתה:
אני זוכרת שכאימא שלי, לאה, הייתה טוחנת את הבשר במטחנה הייתה סבתא בכורה מסתכלת ואומרת: "אם בעלי חיים היה חי לא היה אוכל לך את זה!", סבא חיים היה דורש לקצוץ את הבשר בשתי סכינים גדולות וחדות, ומטחנת בשר נראתה בעיניה כפגיעה בטיב האוכל. היו מאכלים שתמיד הזכירו לה אותו. "אצלו", היא הייתה מסבירה לנו, "הכול היה צריך להיות טיפ טופ. את הלחם היה צריך לפרוס דק דק, בשבת חובה היה להכין קובה, את הבשר לקצוץ רק בסכין, הכול לפי הכללים." אימא שלי, לאחר שהתחתנה הייתה לוקחת פרוסה אחת ומתביישת לקחת עוד, היא הייתה אומרת לאבא שלי: "אני מתביישת שלא יגידו במשפחת אדרעי שאני אוכלת הרבה לחם". הם אהבו לאכול טוב, משפחת אדרעי, וסבתא בכורה ידעה להאכיל.
על מצבתה בבית הקברות העתיק של צפת רשום השם 'ריקה' – קיצור ספרדי לשם 'רבקה', אלא שהיא הייתה ידועה לכול כ'בכורה', ונכדיה קראו לה 'סבתא סניורה'.
מאיר כרסטני, נכדהּ:
כל מי שנולד כבכור, נשים או גברים, זכה לשני שמות: שם אחד הוא שם הבכורה – בכור או בכורה והשם השני אותו רצו להעניק לנולד.
אהליאב אדרעי, נכדהּ:
הכלות לא היו קוראות לה בשמה. כשהתחתנתי נדהמתי לשמוע איך קוראים לאימא של אסתר אשתי בשמה הפרטי: 'חיה'. מה זה 'חיה'? לפחות תגידו דודה חיה, או סבתא חיה. לסבתא שלי מעולם לא פנו בשמה הפרטי אלא 'סניורה'.